מממ… אז איך בוחרים אמצעי מניעה?*
תודו שהשאלה הזו מפתיעה, מכמה כיוונים –
האחד, בוחרים? בוחרים ולא בוחרת?
השני, מה כבר יש לבחור? הולכת לרופא, מרשם לגלולות, נגמר הסיפור. לא?
אז זהו, שלא.
לו היינו חיים במדינה מתוקנת בה חינוך למיניות בריאה היה נעשה באופן רחב ומעמיק, ולו לרופאי הנשים היו יותר מ-7 דקות למטופלת ומידע נגיש אודות אמצעי מניעה לא הורמונאליים – כנראה שהיינו תופסות את זה אחרת…
הנה כמה נקודות למחשבה:
- בחירת אמצעי מניעה היא בחירה ערכית. כלומר, כשאת/ה מתכוונ/ת כאשה/כגבר או כשאתם מתכוונים כזוג לבחור אמצעי מניעה, ראוי לשאול את עצמכם מה בדיוק חשוב לכם בבחירה הזו. רובנו נגיד – "שיעשה את העבודה", כלומר שיהיה יעיל. למעשה, יש קריטריונים רבים נוספים: האם החומרים המרכיבים את אמצעי המניעה הם מסוכנים לבריאות? עד כמה השימוש בו מסורבל? ומה עם הספונטניות? האם הוא מונע הדבקה במחלות מין? האם הוא פוגם בחשק המיני של מי מאתנו? האם הוא פוגם בהנאה? כמה הוא עולה? כמה זמן ידרש לי להסתגל אליו? מהן תופעות הלוואי? ועוד ועוד. אחרי שבדקתם עם עצמכם מה חשוב לכם, כדאי גם לדרג את הבחירה.
- אם הגעתם לשלב הזה בוודאי שמתם לב, שהתשובות יכולות להשתנות בין אנשים שונים, וגם בתקופות חיים שונות. זו נקודה חשובה שכדאי להחזיק בראש – לא בטוח שמה שהתאים לכם פעם עדיין מתאים היום. במקרים כאלו, כדאי ללמוד מהווייז ולחשב מסלול מחדש.
- מילה על יעילות. הסטטיסטיקה על אמצעי מניעה מורכבת משני נתונים: שימוש "בתנאי מעבדה" – וזהו המספר הגבוה יותר, ו"שימוש טיפוסי". הפער עשוי לנוע בין אחוזים בודדים לעשרות אחוזים. קל להדגים זאת על קונדום – שימוש לא נכון בקונדום או קונדום קרוע בהכרח פוגעים ביעילות שלו. כך שכאן המפתח עובר לידיים שלכם: שימוש באמצעי מניעה תוך הקפדה מרבית על כללי השימוש, תגביר את הסיכוי שהוא יעבוד כמו שצריך ותקרב אתכם אל אחוזי היעילות האופטימליים (אגב, זה נכון גם לגבי מכונת הכביסה שלכם).
- אם כבר קונדום. ברצוני להזכיר לכולנו, שקונדום גברי / נשי הוא אמצעי המניעה היחיד שמספק הגנה ראויה מפני הדבקה במחלת מין. זו נקודה שחשוב לזכור – בהתייחס לאופי חייכם.
- ענווה. כשעוסקים בפוריות, אנחנו אחראים רק על ההשתדלות. זה נכון כשזוג מתכנן הריון, ונכון גם במניעה. אם תציצו בסטטיסטיקות על אמצעי מניעה תגלו שאין 100%! למעשה, הדרך היחידה להבטיח מניעת הריון היא לא להיות ביחד…
- הגענו לפרקטיקה. אחרי שבחרתם מה חשוב לכם, ודירגתם את הקריטריונים, אתם מוזמנים לבחון את שלל אמצעי המניעה הקיימים בשוק. השאלה הראשונה אותה ראוי לשאול היא – הורמונאלי או לא? תחת מטריית האמצעים ההורמונאליים נמצאות כל סוגי הגלולות, מדבקות, נובה רינג, זריקות, התקנים תוך רחמיים הורמונאליים וגלולת היום שאחרי. כולם פועלים על אותו עקרון – שחרור אסטרוגן ו/או פרוגסטרון סינטטיים למחזור הדם בקצב קבוע – ודיכוי הביוץ. כך שבנטילת אמצעי מניעה הורמונאלי – אין ביוץ, אין הריון – אבל גם אין וסת. אז למה בכל זאת יש דימום? הדם הוא תוצר של הצטברות רירית רחם דקה לאורך החודש, והוא לרוב קל יותר מווסת רגילה. לכן, קיימות היום בשוק גם גלולות שניתן לקחת רצוף למשך כחצי שנה. האם זה בריא לאשה לחיות ללא וסת? לנשים רבות זה ודאי נוח, אולם ביחס לבריאות… תלוי מאיזו זוית מסתכלים על השאלה. הייתי מציעה לך כאשה להעמיק בשאלה הזו ובמשמעות של ביוץ ווסת עבורך, לפני שאת מחליטה.
- אם כבר בריאות, חשוב שתדעי: כשאת נוטלת גלולות או כל אמצעי מניעה הורמונאלי, את נוטלת למעשה תרופה על בסיס קבוע. הנתון הזה משמעותי ביותר במידה ואת נקלעת לחדר מיון או לסביבה רפואית כלשהי. לעולם אל תשכחי לציין זאת! בנוסף, נטילת אמצעי מניעה הורמונאליים צריכה להישקל בכובד ראש, שכן קיימים סיכונים ותופעות לוואי. אנא ממך, התעקשי לשוחח על כך עם רופא הנשים שלך, וכמו כן, ודאי שאין במשפחתך נטיה לקרישיות יתר. ההתעקשות הזו יכולה להציל את חייך.
- מטריית הלא הורמונאליים: ובכן, מה יש לנו כאן? קונדום, קוטלי זרע, ספוגית, דיאפרגמה, כובעון צווארי, התקן תוך רחמי לא הורמונאלי, שיטת המודעות לפוריות, מחשבוני ביוץ וגם.. .לגמור בחוץ. כאן קשה יותר לתת הגדרה כוללת. קונדום, דיאפרגמה וכובעון צווארי יחסמו באופן מכאני את המפגש בין הביצית לזרע. קוטלי זרע נשמעים אולי מפחידים, בעוד שלמעשה מדובר בחומר כימי בשימוש מקומי המפרק תאים. על ידי שיטת המודעות לפוריות תלמדי לאתר את הימים הפוריים שלך בכל חודש (הימים הסמוכים לביוץ), ולמנוע בהם הריון באופן אקטיבי, בעוד שבשאר ימי החודש אין צורך במניעה היות ואין ביצית בשלה. מחשבוני ביוץ יעבדו בדרך דומה, מבלי לערב אותך בתהליך – אך יספקו טווח מצומצם יותר של ימים לחגוג. גם כאן, כל שיטת מניעה תתאים לאנשים שונים בתקופות חיים שונות, כך שכדאי לשקול בכובד ראש מה מתאים לכם כעת.
- מילה על התקנים תוך רחמיים. ההתקן הינו גוף נחושת המוכנס על ידי רופא/ה לרחם. אם קראת היטב את המשפט האחרון, ואת מעוניינת להשתמש בהתקן, כדאי שתוודאי שאת בידיים טובות. ככלות הכל, הרחם היא מקום רגיש. כשהתקן מוכנס כהלכה הוא יכול לספק שקט נפשי רב. כשההתקן אינו ממוקם היטב, או כשהרחם שלך מסרבת להסתגל אליו, יתכן ותסבלי מדימומים ומכאבי מחזור. נסיוני המקצועי מראני, ששימוש יעיל בהתקן מתרחש כשאת בוחרת רופא מתאים, אך למעלה מכך – כשאת מעוניינת בכך בכל לבך. אם יש לך חשש או התנגדות, כדאי שתשקלי זאת מחדש. הרחם יודעת לומר את שלה כשהיא לא מרוצה.
- אני ממש מתאפקת מלכתוב את זה. הקוראים העירניים ודאי שמו לב כי רוב אמצעי המניעה המוזכרים כאן יוצרו עבור נשים. זה נתון מרתק, היות ונדרשים זרע וביצית במידה שווה כדי לקיים הריון. בעולם מתוקן, היינו נושאים באחריות גם יחד.
- בחזרה להיבטים פרקטיים. המלצתי הגורפת היא כי לכל זוג ימתינו בארון המקלחת כמה אמצעי מניעה לפי ראות עיניהם. הדבר מאפשר גמישות, חלוקה בנטל, התנסות חדשה ובכללה קצת הומור 😊
- וכעת לסעיף החשוב ביותר: הסכמת הלב. אמצעי מניעה, כמו כל פעולה של התערבות בגוף, דורשת הסכמת הלב. כשהלב חושש, מתנגד או מתוח – יש לכך השפעה על יעילות אמצעי המניעה שבחרתם, וכמובן השפעה על היחסים עצמם.
- סעיף אחרון, לשומרי/רות ההלכה שבינינו. במהלך השנים פגשתי פוסקים רבים ושמעתי מהם על שיקול דעתם בנתינת היתר לאמצעי מניעה זה או אחר. בסופו של יום, מסקנותיי הן שתיים. אם חשוב לך לקבל היתר הלכתי לאמצעי המניעה, כדאי לבחור פוסק או פוסקת שמבינים בתחום וגם שתפיסת עולמם תואמת את שלך. לדוגמה, אם את טבעונית ולא מכניסה כימיקלים הביתה, כדאי שתתייעצי עם פוסק/ת שלא מבלה במקדונלד'ס (הכשר) מדי שבוע. המסקנה השניה – ואותה אמרו לי כל הפוסקים שפגשתי – היא שכדאי שתספרי לפוסק/ת מי את, מה אורח חייך, מה נראה לך מתאים / אפשרי / רצוי ומה לא, מה את מוכנה להכניס לגוף ומה פחות וכן הלאה. כל אלו יציירו תמונה אמיתית של המצב ויסייעו לך לקבל היתר הלכתי לאמצעי מניעה שתואם את מצבך וצרכייך. תתפלאי לדעת שקיימים היתרים לכל סוגי אמצעי המניעה, בתנאים שונים, כך שאופן הצגת הדברים הינו קריטי.
אני מקווה שתמצאו את הדברים מועילים ומשמחי לב! בהצלחה!!
*תודה למורתי הנפלאה מיכל שונברון, על אינספור הדברים שלמדתי ממך.
** כדי לראות את מגוון אמצעי המניעה הקיימים ומשמעותם – לחצי כאן
